משנה תורה, מצוות עשה קצ״ד

מהדורה: משנה תורה (ויקיטקסט)

194 ספר המצוות פתח ↗

היא שצונו להשיב את הגזלה בעצמה אם היא נשארה בעצמה, ואם נשבע בתוספת חומש, או לתת דמיה אם נשתנית. והוא אמרו יתעלה והשיב את הגזלה. וכבר בארו במסכת מכות דף י"ד שלאו דגזל הוא לאו הנתק לעשה, ואמרו הכתוב אמר לא תגזול והשיב את הגזלה. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בב"ק. ויקרא, הלכות גזלה פ"א:

194 ספר מצוות גדול פתח ↗

שחייב אדם להחזיר הגזילה שגזל שנאמר ויקרא והשיב את הגזילה אשר גזל שם בארנו הלכות גזילה. ודין הדר בחצר חברו שלא מדעתו. ודין שולח יד בפקדון. ודין שואל מדעת. ודין טוען מחבירו שגזלו. ודין מחוייב שבועה ואינו יכול לישבע. ודין שאסור לקנות דבר הגזול ודין הגזלן שמת. ודין המוכסין והלסטין והנדרים שנדרוס להם. ודין המלכות. ודין דברים ששטפו נהר או לקחו גייס. ודין שנתחלפו כליו בבית המשתה. ודין מפריחי יונים ומשחקי בקוביא. ודין גוזל דבר שבמצודה. ודין כופר בפקדון ונשבע והודה משלם קרן וחומש ואשם. ודין מחזיר גזילה ודין גזל הגר. ודין גוזל שדה מחברו או בונה ביתו שלא ברשות:

1 להשיב את הגזל, שנאמר: "והשיב את הגזילה אשר גזל" ויקרא ה,כג.

194 ספר מצוות קטן פתח ↗

להשיב גזל דכתיב והשיב את הגזילה אשר גזל ויקרא ה׳:כ״ג

194 ספר החינוך פתח ↗

מִצְוַת הֲשָׁבַת גֶּזֶל – שֶׁנִּצְטַוִּינוּ לְהָשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה בְּעַיִן. ב"ק סו א. כְּלוֹמַר שֶׁאִם הַדָּבָר מַמָּשׁ שֶׁגָּזַל הוּא אֶצְלוֹ וְלֹא נִשְׁתַּנָּה בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁחַיָּב לַהֲשִׁיבוֹ אֶל הַנִּגְזָל כְּמוֹת שֶׁהוּא, וְלֹא שֶׁיִּקָּחֶנּוּ לְעַצְמוֹ וְיִתֵּן דָּמָיו לַנִּגְזָל, שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא ה כג וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל, וְאָמְרִינַן בְּקַמָּא בְּפֶרֶק הַגּוֹזֵל בָּתְרָא ב"ק קיב א תָּנוּ רַבָּנַן וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר גָּזַל? יַחְזִיר כְּעֵין שֶׁגָּזַל. וְאִם נִשְׁתַּנֵּית הַגְּזֵלָה בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל גּוֹזֵל, חַיָּב לְהָשִׁיב דָּמֶיהָ וּפָטוּר בְּכָךְ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים מִמֶּנָּה ב"ק סו ב. וְאֵי זֶהוּ שִׁנּוּי הַפּוֹטֵר מֵהָשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה, כְּעֵין זֶה הַשִּׁנּוּי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַחְזֹר אַחַר כָּךְ לִבְרִיָּתוֹ, כְּגוֹן הַגּוֹזֵל עֵצִים וּשְׂרָפָן אוֹ קָצַץ מֵהֶן קְצָתָן אוֹ שֶׁחָפַר בְּתוֹכָן חֲפִירוֹת, וְכֵן הַגּוֹזֵל צֶמֶר וּצְבָעוֹ אוֹ הַגּוֹזֵל מַטְוֶה וְעָשָׂה מִמֶּנּוּ בֶּגֶד וְכָל כַּיֹּצֵא בָּזֶה. אֲבָל הַגּוֹזֵל לוּחוֹת עֵץ, אַף עַל פִּי שֶׁבָּנָה מֵהֶן תֵּבָה, אֵין זֶה שִׁנּוּי שֶׁאֵינוֹ חוֹזֵר לִבְרִיָּתוֹ, שֶׁהֲרֵי אֶפְשָׁר לְפָרֵק אוֹתָם וְהֵן חוֹזְרִין לוּחוֹת כְּמוֹ שֶׁהָיוּ, וּלְפִיכָךְ חַיָּב לְהַחְזִיר אוֹתָם בְּעַיִן, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. שֹׁרֶשׁ הַמִּצְוָה יָדוּעַ. דִּינֶיהָ כְּגוֹן מַה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה סנהדרין נז א כַּמָּה תִּהְיֶה הַגְּזֵלָה שֶׁיִּתְחַיֵּב הַגּוֹזֵל לַהֲשִׁיבָהּ? כָּל גְּזֵלָה שָׁוָה פְּרוּטָה. אֲבָל פָּחוֹת מִכָּאן, אַף עַל פִּי שֶׁעָבַר עַל אִסּוּר תּוֹרָה, אֵינָהּ בְּתוֹרַת הִשָּׁבוֹן. וּכְמוֹ שֶׁנִּכְתֹּב בַּאֲרֻכָּה עַל לָאו דְּלֹא תִּגְזֹל מצוה רכט, לְפִי שֶׁיִּשְׂרָאֵל בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב נְדִיבִים בְּנֵי נְדִיבִים הֵם, וְיָדוּעַ הַדָּבָר שֶׁכָּל שֶׁהוּא פָּחוֹת מִשְּׁוֵה פְּרוּטָה אֲפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל מִכֵּיוָן שֶׁנִּגְזַל מִמֶּנּוּ מוֹחֵל אוֹתוֹ וְאֵין חֶפְצוֹ אַחֲרָיו כְּלָל. וּלְפִיכָךְ אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בבא קמא קה א שֶׁהַגּוֹזֵל שָׁלֹשׁ אֲגֻדּוֹת שֶׁשָּׁווֹת בִּשְׁעַת גְּזֵלָה שָׁלֹשׁ פְּרוּטוֹת וְהוּזְלוּ בְּיַד הַגַּזְלָן וְעָמְדוּ עַל שְׁתֵּי פְּרוּטוֹת אַף עַל פִּי שֶׁהֶחְזִיר הַשְּׁתַּיִם, חַיָּב לְהַחְזִיר הַשְּׁלִישִׁית, שֶׁאַחַר שְׁעַת גְּזֵלָה אָנוּ דָּנִין, וּכְבָר הָיְתָה שָׁוָה פְּרוּטָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. גָּזַל שְׁתַּיִם שֶׁשָּׁווֹת פְּרוּטָה וְהֵשִׁיב אַחַת, גְּזֵלָה יֵשׁ כָּאן, הָשֵׁב גְּזֵלָה אֵין כָּאן. וְדִינֵי יֵאוּשׁ וְשִׁנּוּי רְשׁוּת רַבִּים. וּכְלָל הַדָּבָר כֵּן לְפִי הַנִּרְאֶה מִן הַגְּמָרָא, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהַגְּזֵלָה בְּיַד הַגַּזְלָן אוֹ אֲפִלּוּ בְּיַד בָּנָיו וְלֹא נִשְׁתַּנֵּית, אַף עַל פִּי שֶׁיָּדַעְנוּ בְּוַדַּאי שֶׁהַנִּגְזָל נִתְיָאֵשׁ מִמֶּנָּה, וְהוּא כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּגְּמָרָא בבא מציעא כג א כְּגוֹן דְּשַׁמְעוּהּ בְּנֵי אָדָם שֶׁהָיָה אוֹמֵר וַי לֵהּ לְחֶסְרוֹנֵהּ. כְּלוֹמַר שֶׁמַּסְכִּים בְּדַעְתּוֹ עַל אוֹתוֹ דָּבָר שֶׁכְּבָר נֶאֱבַד מִמֶּנּוּ וְאֵין דַּעְתּוֹ סוֹמֶכֶת שֶׁיִּרְאֶנּוּ עוֹד, אַף עַל פִּי כֵן דִּין תּוֹרָה ב"ק קיא ב שֶׁחַיָּבִין לְהַחְזִירָהּ לַנִּגְזָל כְּמוֹת שֶׁהִיא. אֲפִלּוּ הִשְׁבִּיחָה בְּיַד הַגַּזְלָן הַשֶּׁבַח לַנִּגְזָל, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל. וּבָא הַפֵּרוּשׁ אִם הִיא כְּמוֹ שֶׁגְּזָלָהּ, כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנֵּית יַחְזִירֶנָּה כְּמוֹת שֶׁהִיא, וַאֲפִילּוּ הִשְׁבִּיחָהּ כַּמָּה. אֲבָל חֲכָמִים תִּקְּנוּ ב"ק צד ב מִפְּנֵי תַּקָּנַת הַשָּׁבִים שֶׁכָּל מָה שֶׁהִשְׁבִּיחָה בְּיַד הַגַּזְלָן אַחַר יֵאוּשׁ הַבְּעָלִים, יִהְיֶה שֶׁלּוֹ, וּכְשֶׁיָּבֹא לְהַחְזִירָהּ יְחַשֵּׁב עִם הַנִּגְזָל כַּמָּה הָיְתָה שָׁוָה בִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה וְיָשִׁיב לוֹ הַנִּגְזָל דְּמֵי מָה שֶׁהִשְׁבִּיחָה וְיִקָּחֶנָּה. וְדָבָר זֶה יֵשׁ כֹּחַ בְּיַד חֲכָמִים לַעֲשׂוֹתוֹ, לְפִי שֶׁבְּכָל דָּבָר שֶׁבְּמָמוֹן הֵם יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת בּוֹ כְּחֶפְצָם וַאֲפִלּוּ כְּנֶגֶד צִוּוּי הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁיָּדוּעַ יבמות פט ב, גיטין לו ב שֶׁהֶפְקֵר בֵּית דִּין הֶפְקֵר, וּלְפִיכָךְ גּוֹי שֶׁגָּזַל וְהִשְׁבִּיחַ בֵּין קֹדֶם יֵאוּשׁ בֵּין לְאַחַר יֵאוּשׁ, אוֹ יִשְׂרָאֵל גַּזְלָן שֶׁמָּכַר לְגוֹי וְהִשְׁבִּיחַ הַגּוֹי הַשֶּׁבַח לַנִּגְזָל. מְכָרָהּ מנחת יצחק לִפְנֵי יֵאוּשׁ, הַדִּין עִם הַשֵּׁנִי כְּמוֹ עִם הָרִאשׁוֹן בְּשָׁוֶה, שֶׁאֵין שִׁנּוּי רְשׁוּת עוֹשֶׂה קִנְיָן אֶלָּא אַחַר יֵאוּשׁ. אֲבָל אַחַר יֵאוּשׁ בֵּין שֶׁהָיָה אוֹתוֹ יֵאוּשׁ אַחַר שֶׁבָּאת הַגְּזֵלָה לְיַד לוֹקֵחַ אוֹ בְּעוֹד שֶׁהָיְתָה בְּיַד גַּזְלָן, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ בִּגְזֵלָה זוֹ יֵאוּשׁ וְשִׁנּוּי רְשׁוּת, קְנָאָהּ הַלּוֹקֵחַ לְגוּפָהּ שֶׁל גְּזֵלָה. וְאִם אוֹתוֹ גַּזְלָן שֶׁמְּכָרָהּ לוֹ הוּא גַּזְלָן שֶׁאֵינוֹ מְפֻרְסָם, תִּהְיֶה שֶׁלּוֹ לְגַמְרֵי וְאֵינוֹ חַיָּב לְהָשִׁיב כְּלוּם לַנִּגְזָל, אֶלָּא יֵלֵךְ לוֹ הַנִּגְזָל וְיַעֲשֶׂה דִּין עִם הַגַּזְלָן. וְאִם הוּא גַּזְלָן מְפֻרְסָם חַיָּב לְהָשִׁיב הַלּוֹקֵחַ דְּמֵי הַגְּזֵלָה לַנִּגְזָל, וְהוּא יַעֲשֶׂה דִּין עִם הַגַּזְלָן. וְדִינֵי הַגְּזֵלָה עַד הֵיכָן הוּא חַיָּב לִטְרֹחַ וְלַהֲשִׁיבָהּ אֶל בְּעָלֶיהָ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בבא קמא קג א הַגּוֹזֵל מֵחֲבֵרוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה שֶׁחַיָּב לְהוֹלִיכָהּ אַחֲרָיו אֲפִלּוּ לְמָדַי, כְּלוֹמַר לְמָקוֹם רָחוֹק. וּכְדֵי לְהָקֵל טָרְחוֹ אִם הַהוֹצָאָה מֵרֻבָּה, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁיַּנִּיחֶנָּה בְּיַד בֵּית דִּין וְיוֹדִיעֵם שֶׁאוֹתוֹ מָמוֹן הוּא שֶׁל פְּלוֹנִי וְהֵם יִתְּנוּהוּ לוֹ לִכְשֶׁיִּזְדַּמֵּן. וְדִין גָּזַל קוֹרָה וּבְנָאָהּ בְּבִירָה מַה יְהֵא עָלֶיהָ גיטין נה א. וְדִין גָּזַל בַּיִּשּׁוּב וְרָצָה לְהַחְזִיר בַּמִּדְבָּר ב"ק קיח א. וְדִין גָּזַל וְהִקְדִּישׁ, וְגָזַל טָלֶה וְנַעֲשָׂה אַיִל מָה דִּינָן. וְדִין שֶׁבַח הַבָּא מֵחֲמַת יֹקֶר שֶׁאֵינוֹ מִן הַתַּקָּנָה, אֶלָּא חוֹזֵר לַנִּגְזָל, שֶׁלֹּא תִּקְּנוּ לַגַּזְלָן אֶת הַשֶּׁבַח אַחַר יֵאוּשׁ אֶלָּא כְּגוֹן שֶׁבַח גִּזּוֹת וּוְלָדוֹת, אֲבָל שֶׁבַח הַיֹּקֶר לֹא. וְדִין תּוֹקֵף עֶבֶד חֲבֵרוֹ וְעָשָׂה בּוֹ מְלָאכָה, וְדִין תּוֹקֵף סְפִינָתוֹ, וְדִין הַדָּר בַּחֲצַר חֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ, מְבֹאָרִין בַּפְּרָקִים הָאַחֲרוֹנִים מִן קַמָּא. וְנוֹהֶגֶת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת. וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְגָזַל וְלֹא הֵשִׁיב, בִּטֵּל עֲשֵׂה זֶה, מִלְּבַד הַלָּאו שֶׁעָבַר בִּשְׁעַת גְּזֵלָה. וְאוֹי לוֹ לְמִי שֶׁבְּיָדוֹ לְתַקֵּן הַמְעֻוָּת וְאֵינוֹ מְתַקְּנוֹ טֶרֶם מוֹתוֹ יומא פה ב.